שינה טובה היא חלק בלתי נפרד ואפילו מובן מאליו לרוב האנשים, אבל חשוב לדעת שיש אנשים שלא ישנים טוב בלילה ואיכות חייהם נפגעת כתוצאה מכך. יש אנשים שסובלים מהירדמות במהלך היום – דבר שפוגע במהלך היום שלהם ובתפקוד התקין. להפרעה זו קוראים נרקולפסיה, ובמאמר זה נציג לכם את המידע החשוב לגביה, הסימפטומים ודרכי הטיפול בה.
מהי נרקולפסיה?
נרקולפסיה (Narcolepsy) היא מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת בנטייה מוגברת להירדמות במשך היום ובמעבר מהיר ממצב ערות למצב שינה. מצב זה מלווה לעיתים בקטפלקסיה, מצב שבו השרירים בגוף מאבדים את הטונוס (מידת ההתנגדות של השריר למצבי מתיחה, והאחראי על יציבות ויכולת תנועה) במהירות, הגורם לקריסה של הגוף למצב שינה. תופעה זאת עשויה לקרות אף בפעילויות שגרתיות ויומיומיות, כמו שיחה או למידה, ויכולה להתעצם במצבי התרגשות. הלוקים בנרקולפסיה עשויים לחוות, בין היתר, גם הפרעות שינה במהלך הלילה.
שיעור קצר בביולוגיה ומדעי המוח
בנרקולפסיה, שנת ה-REM, כלומר שלב החלימה בשעת השינה (וחלק ממחזור השינה), מתפרצת אל תוך הערות. לפי ההסברים הרפואיים לתופעה, במצב זה יש ליקוי במנגנוני המוח האחראיים על ויסות הערות והשינה. לפי אחת ההשערות, התופעה קורית בשל פעילות יתר של האצטילכולין (מוליך עצבי להחלת שנת REM) במוח. פעילת היתר אחראית הן לפרצי שינה והן לשיתוקים פתאומיים בזמן הערות. נוסף על כך, ייתכן כי חוסר באורקסין (מולקולה במוח שאחראית על הפעלת רשתות עצבים שגורמות לערנות) גורם לחוסר ערנות וישנוניות במהלך היום שהחולים חווים.

נרקולפסיה – שכיחות
הדעות חלוקות בנוגע לשאלת שכיחות התופעה בארץ, וייתכן שיש אנשים שסובלים ממנה אך אינם מאובחנים. שכיחותה של המחלה בעולם נאמדת כיום בכ־2%–16% מכלל האוכלוסייה, והיא נפוצה בעיקר ביפן ועוברת לרוב בתורשה.
הסימפטומים של נרקולפסיה
יש ארבעה תסמינים מוכרים של נרקולפסיה. הם הנפוצים ביותר, אך חשוב לציין כי אינם מופיעים אצל כל החולים. אלו התסמינים
- עייפות מוגברת בשעות היום – גם לאחר שנת לילה ארוכה ומספקת, אדם הסובל מהפרעה זו צפוי להרגיש מנומנם ועייף ואף לחוות פרצי הירדמות בהפתעה במהלך שעות היום, בכל מקום ובכל זמן. . לרוב, השינה החטופה במהלך היום יכולה להיות מרעננת.
- קטפלקסיה (Cataplexy) – חולי נרקולפסיה עשויים לסבול גם מקטפלקסיה, מצב המאופיין באיבוד טונוס שרירים בגוף, שגורם לתחושת חולשה באזורים שונים בגוף (מצב זה דומה למתרחש בעת שנת REM, שנת חלום). תופעה זו יכולה לגרום לקריסת הגוף בזמן ערות ולהתקפים הפוגמים ביכולת הדיבור והראייה, שנגרמים בדרך כלל מתגובות רגשיות כמו הפתעה וכעס.
- שיתוק שינה (Sleep paralysis) – תופעת שיתוק השינה מאופיינת בחוסר יכולת לנוע במשך מספר דקות לפני הירדמות או לאחר התעוררות, ויכולה להיות מלווה בהזיות. אף ששיתוק שינה יכול להיות מפחיד או מלחיץ לחווה אותו, לא מדובר במצב מסוכן.
- הזיות היפנגוגיות (Hypnagogic hallucinations) – מדובר בחוויות בעלות אופי של חלומות מציאותיים, ובמהלכן האדם החווה אותן מתקשה להבחין בינן לבין המציאות. ההזיות הללו יכולות לקרות לצד שיתוק שינה.
שוברים את המיתוס: נרקולפסיה והפרעות נפשיות
לעיתים, הופעת התסמינים של הפרעת הנרקולפסיה ומצב הבלבול שהיא גורמת, עשויים להיראות כסימנים להפרעת נפש. למשל, הישנוניות וחוסר האנרגיה יכולות לדמות דיכאון או הפרעת קשב וריכוז. חשוב לדעת כי לעיתים יש אבחונים שגויים שבעצם מאבחנים את החולים כסובלים מדיכאון ולא מנרקולפסיה, ולכן רבים מהם מופנים לפסיכיאטר. חשוב להכיר את המחלה ולקבל אבחון מקצועי ונכון מרופא מומחה בתחום, בשביל לשלול את קיומן של הפרעות אחרות.
תהליך האבחון
אם יש חשד קליני לנרקולפסיה לאחר שהחולה מתאר את ההפרעות שהוא חווה, דוגמת ישנוניות יתר ושיתוק שינה, הוא מופנה לבדיקת שינה במעבדת שינה. הבדיקות המבוצעות הן בדיקת פוליסומנוגרפיה (בדיקה במעבדת שינה) ובדיקת חביון שינה, שבה נבדק הזמן שלוקח לחולה לעבור ממצב ערות לשינה. במעבדה בודקים גם פרמטרים נוספים בזמן ההירדמות והשינה, דוגמת נשימה, פעילות שרירים וגלי המוח ועוד.
דרכי הטיפול בנרקולפסיה
למחלת הנרקולפסיה עדיין אין תרופה, אך יש מספר דרכי טיפול שעשויות לסייע להתמודד עם התסמינים שלה:
היגיינת שינה
שמירה על היגיינת שינה נכונה היא שלב חשוב בטיפול בהפרעת הנרקולפסיה. היגיינת שינה כוללת הקפדה על שעות שינה קבועות בזמנים קבועים. נוסף על כך, יש לשמור תנאים שמאפשרים לקיים לילה רצופה ומספקת ככל האפשר כמו שקט, נטרול רעשים ואור וכו’.

תרופות מעוררות
ניתן לשפר את המצב בעזרת תרופות מעוררות, שבהן יש חומרים ממריצים של מערכת העצבים, דוגמת ריטלין, המסייעות בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, חשוב לדעת כי לריטלין יש תופעות לוואי בקרב חלק מהנוטלים אותה, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא לפני השימוש.
טיפול טבעי
ניתן להקל על תסמיני המחלה באמצעות טיפול טבעי, הכולל תנומות קצרות ומתכוננות במהלך היום. במקום תנומות קצרות וחטופות, החולה יכול לתכנן זמנים שהם יישן, ובכך הצורך בטיפול תרופתי יתמעט. חשוב לציין כי התנומות הללו הם לא תחליף לשנת לילה ארוכה ואיכותית.
טיפול בקטפלקסיה
בשיתוקי קטפלקסיה אפשר לטפל בתרופות המשמשות לטיפול בדיכאון ובחרדה, משום שהן יכולות לדכא את שנת ה-REM.
לסיכום
נרקולפסיה היא מחלת שינה שעשויה לפגוע באורח החיים ובתפקוד יומיומי תקין של הסובלים ממנה. על אף שעדיין לא פותחה תרופה לטיפול בה, יש מספר דרכים שיכולות לסייע בטיפול בתסמינים המתלווים למחלה. אם אתם חושדים שאתם סובלים מהמחלה הזו, כדאי להתייעץ עם רופא בשביל להתאים טיפול שיסייע להתמודד עם התופעה ולהקטין את הממדים שלה.
מקורות:
שאלות נפוצות