הרטבת לילה היא תופעה שכיחה ומוכרת בקרב ילדים צעירים בתהליך גמילה מחיתולים, או בקרב כאלו שכבר נגמלו והחלו להרטיב שוב בלילה. מדובר בתופעה שגורמת לאי נוחות, תסכול וסבל לילד ולמשפחתו, ועשויה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים, באיכות השינה ובשגרת היומיום של כל המשפחה. לתופעה מספר גישות להתמודדות ושיטות לטיפול בה.
ממה זה נובע?
הרטבה כתוצאה מתהליכי גמילה
ילד שנמצא בתהליכי גמילה עשוי להרטיב בלילה כחלק מהתהליך של הפרידה מהחיתולים. אם מדובר ביותר משני מקרים של הרטבה בלילה, אז ייתכן שמדובר בבעיה שתימשך לאורך זמן. אם מדובר באירועים בודדים שלא חוזרים על עצמם באופן קבוע, ייתכן כי מדובר בחלק טבעי מהליך ההסתגלות והתופעה תיפסק כשהילד יסתגל לחלוטין. ייתכן שמדובר גם בשילוב של הרגלי תזונה לקויים לפני השינה או בעיות שמקורן בשלפוחית השתן עצמה, למשל נפח קטן מדי ביחס לכמות השתן שהילד מייצר בלילה. לכן חשוב לשים לב לתדירות התופעה במהלך החודשים שלאחר הפסקת השימוש בחיתולים.
הרטבה לאחר הליך הגמילה
ילד עשוי לסבול מהרטבת לילה לאחר שכבר נגמל מהחיתולים ועבר תקופה ללא הרטבה. לעתים מדובר באירועים טראומטיים שעברו הילד ועל כן ההרטבה היא תסמין להתמודדות הנפשית שלו עם האירוע ותוצאותיו. לעתים מדובר בהפרעות במנגנון במוח שאחראי על השינה והערות, ואמור להעיר את הילד כאשר השלפוחית שלו מתמלאת ולמעשה לא עושה את זה.

איך לגמול את הילד מהרטבה בלילה?
האפשרויות העומדות בפני המשפחה הן שינוי הרגלים, שימוש בזמזם, טיפול תרופתי ואפילו טיפול פסיכולוגי במקרה הצורך. לצד כל השיטות, חשוב לנהל מעקב צמוד אחר תדירות ההרטבה של הילד כדי לאמוד את היקף התופעה.
שינוי הרגלים
מומלץ להימנע משתייה מרובה ובעיקר שתייה או מזון המכילים קפאין. לפני שהולכים לישון, כדאי ללכת לשירותים באופן יזום גם אם הילד לא מרגיש שהוא צריך, כדי ליצור הרגל ההתרוקנות לפני השינה והכניסה למיטה. אם הילד מרטיב בלילה, מומלץ לגשת איתו שוב לשירותים כדי שהוא יוכל לפתח קשר בין שני הדברים ובעקבות זאת מיומנות לשליטה בסוגרים.
טיפול פסיכולוגי
במקרים שבהם מדובר בהרטבה כתוצאה מטראומה נפשית, חשוב לספק לילד מסגרת תמיכה נפשית שתסייע לו להתמודד עם האירועים. במקרים כאלה, לא משנה כמה תעבדו איתו על ההרגלים או תתנו לו תרופות, לא תראו תוצאות לטווח ארוך כל עוד לא תספקו לו מעטפת טיפולית תומכת מתאימה. טיפול כזה יינתן בהמלצתו של איש מקצוע בלבד.
שימוש בזמזם ( לפעמים מכונה גם פעמונית הרטבה)
הזמזם הוא מכשיר קטן שמחובר לבגדים או לסדין של הילד על גבי המזרן, וכשהוא מרטיב הזמזם מצפצף באופן חזק וברור. במקרים רבים הילד לא יתעורר בגלל ההפרעה במנגנון השינה והערות, שלא מעיר את הילד גם כתוצאה מרעשים חזקים. במקרה כזה יש לדאוג שהילד יתעורר וייגש לשירותים, אפילו שהוא כבר הרטיב. מדובר בשיטה שמצריכה התמדה לאורך זמן, ועל כן היא תלויה בכך לצורך ההצלחה.
שימוש בתרופות
טיפול תרופתי יכול להינתן ע”י רופא ובהמלצתו בלבד. חשוב להיבדק ע”י רופא עוד בתחילת הדרך, כדי לבצע מעקב צמוד ולבדוק מתי אין ברירה אלא לפתור את הבעיה באמצעות טיפול תרופתי.
טיפים נוספים להתמודדות עם התופעה
התמדה
נכון שמדובר בבעיה מתסכלת שגוררת יציאה מהמיטה והחלפת מצעים ובגדים באמצע הלילה, אבל חשוב להתמיד כדי להצליח.
אל תכעסו ואל תענישו
לא רק שענישה או כעס על הילד לא יפתרו את הבעיה, אלא הם עלולים להחמיר אותה ולא יביאו לאף תוצאה בטווח הרחוק. זכרו כי הילד סובל בדיוק כמוכם, ולכן תגובה רגשית שלילית תעצים את התסכול שלו ולא תספק לו שום פתרון. נסו לגלות רגישות ולא להביע את התסכול שלכם מול הילד, גם אם הדבר לא יתבצע בענישה או בכעס. ככל שתראו לילד שהתופעה היא נטל עבורכם, כך הוא ירגיש כזה בעצמו ועשוי לחוות ירידה בביטחון העצמי ובתחושת הערך העצמי שלו. תמכו בו, הקשיבו לו והכילו אותו.
שימוש במגן מזרן
כדאי להשתמש במגן מזרן כדי להימנע ככל האפשר מנזקים כמו עובש, כתמים וריח רע.
איך לנקות את המזרן כאשר הילד הרטיב?
ספגו את הנוזלים עם מגבת או ספוג במהירות ככל שמתאפשר לכם, והסירו את המצעים הרטובים. מומלץ להניח מגבת יבשה מתחת לסדין כדי לספוג את הרטיבות במהלך הלילה, ובבוקר הסירו את המצעים ואת המגבת ותנו למזרן להתאוורר. אפשר להשתמש במגבון לח או במגבת לחה (סחוטה היטב ולא רטובה) כדי לנקות את המזרן, ואפשר להשתמש במעט אבקת כביסה כדי להסיר את הכתמים ולהימנע מריחות רעים.
מומלץ להימנע משימוש בחומרי ניקוי אגרסיביים משום שהם יכולים לגרום נזק למזרן בטווח הארוך. במקרים שבהם הכתמים לא יורדים כלל וקיימים ריחות רעים שלא ניתן להיפטר מהם, מומלץ לבצע ניקוי יבש באמצעות חברה מתמחה או להחליף את המזרן בתום תקופת ההרטבה. יש עוד מספר טיפים לניקוי המזרן שיכולים לסייע לכם לשמור על הניקיון.
לסיכום
הרטבה בלילה היא תופעה שמטרידה מאוד את הילד שסובל ממנה ואת משפחתו, ולכן חשוב לטפל בה בהקדם האפשרי ובאופן שיותאם לילד ולמקור שלה אצלו. יש להתייעץ עם רופא כדי להתאים לילד את הטיפול הטוב ביותר, פיזית ונפשית. שמרו על סבלנות, הכלה והבנה כלפי הילד, וכך תסייעו לו להתגבר על הקשיים.